ברונכיטיס היא תופעה של השתלהבות הקרום הרירי בדרכי הנשימה. תופעה זו נקראת גם דלקת בסמפונות. המחלה מתבטאת בשיעול, ליחה, ולעיתים צפצופים וקוצר נשימה. בדלקת כרונית של הסמפונות, נוצרת כמות גדולה של ליחה והחולה משתעל שיעול קבוע וממושך. תופעה זו יכולה להיגרם כתוצאה מפגיעה ממושכת בדרכי הנשימה העלולה לנבוע כתוצאה מחשיפה לעשן סיגריות או כמות גבוהה של זיהום אוויר.
ורסיה נוספת של המחלה יכולה להופיע בילדים ומכונה ברונכוליטיס. זוהי מחלה זיהומית חריפה של דרכי הנשימה התחתונות, המופיעה בעיקר בתינוקות ובילדים מתחת לגיל שנתיים. הגורם העיקרי למחלה הוא וירוס ה-RSV, הנפוץ בעיקר בחורף. המחלה מתבטאת בחום, שיעול, קוצר נשימה, ולעתים גם בצפצופים ובמצוקה נשימתית בעיקר בתינוקות.
מחלת הברונכיטיס לרוב חולפת לאחר כשבוע. אך תסמיניה יכולים להיות טורדניים וממושכים ועל כן ניתן להקל על החולה באמצעות תרופות שמסייעות להוציא את הליחה החוצה, כמו מוקוליט. אם יש חום גבוה וממושך או מופיע קוצר נשימה אפשר לטפל באנטיביוטיקה כגון מוקסיפן או דוקסילין, ותרופות להרחבת דרכי הנשימה. לאלו מאינם מעוניינים לערוך טיפול אנטיביוטי ממושך, מומלץ לקבל טיפול בחדרי מלח. השהות בחדרי המלח תסייע למחלה עצמה ותקל על הסימפטומים בצורה משמעותית.
דלקת בסינוסים הנגרמת מחיידקים, אלרגיה או בעיות במערכת החיסונית. סימניה הנפוצים של המחלה: כאבי ראש, חום ונזלת כרונית.
הסינוסים הם חללי אוויר הממוקמים בקדמת הראש, באזור עצמות הגולגולת. בסינוסים יש רירית המפרישה ריר שתפקידו לשמור על הסינוסים מזיהומים. הלחות הטבעית של האף נובעת מההפרשות של חללי הסינוסים.
דלקת/זיהום בסינוסים יכולה להופיע בשתי צורות:
• דלקת חריפה- אזור הניקוז נסתם כתוצאה מהיווצרות מוגלה.
• דלקת כרונית- התקפים חוזרים של סינוסיטיס (מעל 2 התקפים בשנה).
שלושה גורמים עיקריים למחלה: דלקות זיהומיות כתוצאה מהתקררות, חסימות הפתחים המנקזים את ההפרשות כתוצאה מאלרגיות וגידולים שפירים החוסמים את מערכת הניקוז.
רוב מקרי הסינוסיטיס הם קלים וחולפים מעצמם. אך ישנם טיפולים שיכולים להקל על החולה ו/או לרפאו:
1. תרופות שפותחות את מעברי הסינוסים כגון תרסיסים שונים לאף (תרסיסי מלח, אוטריווין וכו'). שהייה בחדרי מלח (פעולה דומה לתרסיסי האף אך בעוצמה רבה יותר)
2. אנטיביוטיקה – להתמודדות עם זיהום שנוצר בסינוסים.
3. שטיפת סינוסים – מדובר בשטיפות עם מי מלח לאחר הרדמה מקומית.
4. ניתוח – במקרים של חסימות אנטומיות או גידולים.
קדחת השחת היא השפעה אלרגית על הגוף. כשמסתיים החורף ומתחיל מזג אוויר חמים, הצמחים מפזרים אבקה שגרגריה נישאים ברוח ובאמצעות חרקים. אבקה זו מעוררת אצל אנשים אלרגיים תגובה קשה ולכן גם הסביבה משנה מאוד את תחושת האדם הסובל מתופעות אלרגניות אלו.
חלקיקי האבקה גורמים למערכת החיסון של האדם האלרגי לייצר נוגדנים ייחודיים המתרכזים על תאים מיוחדים ("תאי פיטום"), הנמצאים בריריות האף, הסימפונות והעיניים, ועל תאי דם. חלקיקי האבקה החודרים לגוף באים במגע עם הנוגדנים האלה ומניעים את תאי הפיטום לשחרר חומרים כימיים.
אנשים רבים סובלים בעונות המעבר (אביב וסתיו) מתסמינים של התעטשויות, נזלת, גירוד מטריד באף, עקצוץ בעיניים, ולעתים גם בהתקפי אסתמה. מחלה זו כונתה במאה ה-19 "קדחת השחת" או "קדחת אביבית" משום שלקו בה בעיקר חקלאים בעונת הקציר.
למעשה, אין דרך למנוע את המחלה, שכן אין דרך למנוע האבקה של צמחים בעונת הפריחה. ההמלצה הביתית לאנשים אלרגניים היא לשהות במקומות סגורים ולהפעיל מערכת מיזוג אוויר מסוננת, כדי למנוע חדירת חלקיקי האבקה לבית. טיפול תקופתי שיכול לסייע רבות לסובלים מקדחת השחת הוא שהייה בחדרי מלח, שכן האוויר היבש מדכא את התפרצות התסמינים ומקל על הגוף.
הצטננות כרונית הינה מחלת חורף אלרגנית שכיחה ביותר. זהו מצב בריאותי המתבטא בנזלת, שיעול, גירודים בעור ולעיתים גם חום. מצב זה נובע בדרך כלל מבעיה במערכת החיסונית של הגוף.
ישנן דרכים רבות לטפל בהצטננות. אך למעשה, כשמדובר בהצטננות כרונית, רצוי לטפל במחלה ולא רק בסימפטומים שלה (נזלת וגודש, רגישות וכאב בגרון, כאבי שרירים, כאבי ראש, שיעול והתעטשויות, גודש בדרכי הנשימה, ליחה, חום נמוך, צמרמורות, רגישות בעיניים ועיניים דומעות). רצוי לחשוב על דרך החיים מאשר על טיפול בכל סימפטום וסימפטום. לכן, כדאי לחזק את המערכת החיסונית של הגוף מאשר להכניס לגוף חומרים שמדכאים אותה.
לקיחת ויטמינים כגון ויטמין C , ויטמין A, ויטמין B ואבץ. כמו כן, שימוש בצמחי מרפא כגון טיליה או צמח הקורנית, וכן צריכת דבש ולימון. דרך טיפול נוספת הינה שהות בחדרי מלח. מחקרים רפואיים הראו כי הטיפול בחדרי מלח בהלו קליניק הפחית ב-75% את שיעור החולים שסבלו מהצטננות כרונית.